בעזהשי"ת
………………………………
להיות לראיה ביד המוכ"ז האברך ר' מרדכי ב"ר ישראל אולידורט נ"י, אחרי שלמד הלכות שחיטה על בורין (שחיטת עופות) ואומנות מילה, תהינו על קנקנו בענין דיני שחיטת עופות, ובחנו אותו בכל הנ"ל, וכן במומחיות כל השייך למעשה, ודיני מילה- ומצאנו : כי יודע-
הוא ר' מרדכי הנ"ל, הן מה ששייך, להעמדת הסכין חד וחלק והן בה'- הלכתות שחיטה (שחיטת עופות).
וכן יש לסמוך עליו, לענין מילה, הן מצד הדין והן מצד האומנות-
על צד היותר נכון וטוב.
על כן אמרנו-
כל מין דין סמוכו לנא, ונותנין אנו לו רשות
לשחוט עופות לכל ישראל בכל מקום שהם,
וכן למול ילדי ישראל ולהכניסם בבריתו של אברהם אבינו,
בלי שום חשש ופקפוק כלל וכלל. ח"ו.
ולכן ראוי והגון הוא ר' מרדכי ב"ר ישראל אולידורט נ"י הנ"ל,
להיות שוחט עופות ומוהל בכל מקום גם למהדרין מן המהדרין,
ובלבד ועל פי תנאי, שלא ישיג גבול אחרים ח"ו.
על כן יאכלו ענוים וישבעו ויתענגו על רוב שלום,
באנו על החתום , י'ג אדר ' א [ראה הערה להלן] שנת במזלא וגדא טבא לכל ישראל,
פה מוסקבה.
יהודא לייב בהרה"ג אלי' שמואל ז"ל לוין
יהודא לייב בהרא"ש ז"ל לוין
רבה ור"מ דמוסקבה.
(כאן יש חותמת עגולה)
יעקב ב"ר שלום ז"ל אלשביץ
יעקב ב"ר שלום ז"ל שו"ב
שו"ב ומוהל.
נ.ב. בחותמת העגולה כתוב באמצע: הישיבה אצל בית-הכנסת הגדול במוסקבה. ומסביב לחותמת כתוב: (תרגום מרוסית): בית הספר היהודי הרוחני שליד בית הכנסת החורלי במוסקבה. ("חורלי" היינו שיש בו מקהלה).
הערה
לפלא שהתאריך של התעודה הוא י"ג אדר א' תשכ"ז, שהרי בתחילת יום זה, דהיינו בי"ב בלילה, כבר היינו בארץ ישראל. וזה היה אחרי יומיים של נסיעה ברכבת ממוסקבה לוינה ובמטוס מוינה לארץ ישראל. מסתבר שמשום מה המזכיר שהכין את התעודה כתב תאריך מאוחר, וצריך עיון האם זה היה בטעות או שהיתה לזה איזו סיבה.
אמנם בתעודות מעין אלו כותבים לפעמים תאריך מסויים שקרוב ליום הכתיבה בגלל שיקולים שונים, שהרי התאריך לא בא לציין משהו מסויים שהיה דוקא באותו יום. אך כאן לא ברור למה איחרו את התאריך ליום שלפי התוכנית ר' יעקב כבר לא היה אמור להיות במוסקבה.
והנה כאשר עסקתי בהעתקת התעודה של ר' לייב חצרנוב שי' שעליה כתוב התאריך ז' אדר א' שנת במזלא וגדא טבא לכל ישראל, עלה בדעתי שכנראה שתי התעודות האלה נכתבו ונחתמו ביחד בז' אדר א', אלא שמטעם כלשהו לא רצו הכותבים שיהי'ה על שתי התעודות אותו התאריך, ולכן כתבו אצל ר' מרדכי אולידורט י"ג אדר א'.
ר' מרדכי אולידורט אמר לי שכאשר הוא קיבל את התעודה הזאת זה היה לא מעט למורת רוחו, כי במשך כל השנים שהוא התגורר בפרברי מוסקבה הוא נזהר מאוד שלא להרבות להתקרב לבית הכנסת הגדול , וכן לא ליצור קשר עם הרב לוין ז"ל כי הוא העריך שכרב רשמי יש עליו חובה לדווח על הנעשה בתחום הדת, והוא חשש שאם יהיה לו קשר עם הרב לוין יכול להיות לו מזה איזשהו נזק.
עוד אמר לי, שבזמן הקצר שהוא שהה ברוסיה אחרי קבלת התעודה הזאת לא היה לו ממנה שום תועלת, אבל כשבא לארץ ישראל היה לו ממנה תועלת מסויימת שהוא לא פרט אותה.
לא ברור לי לשם מה השתדל אבא שתהיה לר' מרדכי אולידורט תעודה זו. מה שכן ברור, שאם תעודה זאת לא היתה נכתבת אז כי אז לא היתה שוב אפשרות שר' מרדכי אולידורט יקבל תעודה כזו אחרי שר' יעקב יעזוב את ברית המועצות. וזו ככל הנראה הסיבה לכך שר' יעקב ראה חובה לעצמו לדאוג להכין ולתת לר' מרדכי תעודה זו, מטעמים שאינם ברורים לי.
(אפשר לומר הסבר פשוט. זה ודאי שר' יעקב לא ידע מתי יוכל ר' מרדכי אולידורט לעזוב את ברית המועצות, ולכן לדעתו היה יכול להיווצר מצב שר' מרדכי יהיה ל"כלי קודש" מרכזי במוסקבה, ובוודאי שאם זה יהיה כך כדאי שתהיה לו תעודה רשמית מהרב לוין ז"ל ושגם ר' יעקב יהיה חתום עליה).
גם פה אנו רואים, שגם כאשר ר' יעקב כבר היה קרוב מאוד לנסיעתו לארץ ישראל, הוא השקיע הרבה מחשבה מה עליו להשלים לעשות למען הכלל והפרט במוסקבה, טרם יציאתו את רוסיה.
לכאו' ברור שאת התעודה הזאת ניסח והכין מזכירו האישי האחרון של הרב לוין ז"ל, ר' העשל הורוויץ מתלמידיו הראשונים של ר' יעקב בישיבת "קול יעקב". (וייתכן שר' העשל אהב מליצות, וזו הסיבה שהוא כתב את השנה (תשכ"ז) בגימטריא של מליצה יפה, "במזלא וגדא טבא לכל ישראל", אך ייתכן גם שכך היה מנהגו של הרב לוין ז"ל עצמו באותה שנה).