בהמשך לקטע במכתבו של ר' אהרן חזן המתאר את מינויו של ר' יעקב לשוחט על ידי הרב שליפר ז"ל, נביא קטע ממכתבו של ר' יעקב עצמו לר' עמנואל מיכלין משנת תשל"ט, ובו פרטים נוספים על מינויו כשוחט של מוסקבה על ידי הרב שליפר ז"ל. כמו כן כתובות בקטע זה הסיבות לכך שהרב שליפר ז"ל לא מינה אותו כמוהל.
מדברי השבח לרבני מוסקבה על יחסם לפעולותיו, והמידע על השאלות ששאלו את הרב שליפר והדו"חות שהיה צריך להגיש לשלטונות, אפשר להבין עד כמה היו הרבנים במוסקבה צריכים להיזהר בכל פעולותיהם.
…איך אני נתקבלתי לשוחט. אתה תמצא את התשובה במכתב אישור של הרב אהרן חזן וישראל פרידמן, יש להוסיף שהרב שליפר ז"ל הכריז בפומבי שבקרוב יבנה משחטה בחצר בהכ"נ, והצביע עלי ששני רבנים ושוחטים בחנו אותי. הרב ושוחט ר' זלמן נתן קיסלגוף, והשו"ב מפרלובקי ר' יוסף מואיסיב, ושאני נתמנה על ידו כשוחט של מוסקבה.
כמוהל לא הזכיר כמובן, כי היו באותו זמן שני מוהלים ר' יצחק קוצנוק ור' לייב. חוץ מזה את הברית מילה בכל רחבי ברה"מ היו עושים בחשאי, ואע"פ שהשלטונות ידעו מזה.
שמעתי שפעם אחת שאלו ממחלקת לענייני-דת את הרב שלייפר ז"ל כמה כסף מקבלים המוהלים בעד כל מילה. הוא השיב שבעד מצוה אסור לקבל כסף ע"פ חוק התורה, ואם מישהו מקבל הוא לא יודע, ובדו"ח שהרב היה חייב לשלוח, היה מקטין בהרבה את מספר הברית מילה במוסקבה. כן הקטין את מספר החופות והגיטין.
ומה שציינתי בעתון שהרב שליפר ז"ל לא מיחה בידי ללמוד מילה לתלמידים-המסוכנים, שנמצאו מחוץ לכותלי הישיבה, ציינתי את זה לשבח גדול, כי עליך לדעת, שהרב שליפר ז"ל וכן הרב יהודא לייב לוין ז"ל בתור רבנים ראשיים, ובתור ראשי ק"ק של מוסקבה אחראים על כל הנעשה בענייני-דת, ובפרט הנעשה בישיבה "קול יעקב", היו חייבים תכף ומיד להפסיק את זה, ואם הוא לא מיחה ושם יד לפה, אני חושב שזה מסירת נפש אין כמוהו, כי אוי ואבוי יהיה לאותו רב, או ראש הקהילה, באיזה עיר שהוא ובפרט בעיר מוסקבה, אם השלטונות יחשדו אותו שהוא מרמה אותם, בדו"ח שהוא נותן להם. ובזה אני גומר עליו את ההלל…