השלמה לפרק א'
אבי, ר' יעקב אלישביץ, נולד בעיר יקטרינוסלב שבאוקראינה בשמחת תורה תרע"ג, לאביו ר' שלום בן ר' יוסף אלישביץ ולאמו חוה, בת ר' אריה לייב הכהן קפלן.
(על פי מידע שנתקבל מנינו של ר' אריה לייב קפלן (לב בן יצחק בן אליעזר בן אריה לייב) נודע לנו שר' אריה לייב קפלן נולד בשנת 1850 – תר"י ונפטר בשנת 1910 – עת"ר, ושהוא היה מלמד בחיידר ושם אביו היה ר' משה).
בהיות אבי כבן שנתיים (בקיץ תרע"ד) פרצה מלחמת-העולם הראשונה ובעקבותיה המהפיכה הבולשוויקית ברחבי רוסיה.
אחד השירים שהיו אהובים ביותר אצל אבי, ושהיה שר אותו לעיתים קרובות עם רגש גדול, הוא השיר באידיש על החיידר, המתחיל במילים "אין חדר בין איך, אלץ קינד געגאנגען…" (בהיותי ילד, לחיידר הלכתי…), וזה יכול ללמד אותנו לא רק שר' יעקב למד בחיידר בשנות ילדותו, אלא גם שהשנים האלה נשארו בזכרונו כשנות אור, שהאירו וחיממו את כל חייו.
גם העובדה שזמן קצר אחרי הבר מצוה הוא כבר היה קורא בתורה, וכשלמד בישיבה בקרמנצ'וג מקיץ תרפ"ז, היה קורא שם בתורה בבתי הכנסת שבעיר, מלמדת אותנו על החינוך שהוא ספג בילדותו.
עוד דבר שיכול להעיד על כך שאבי זכה ללמוד בחיידר זו העובדה שהיה לו קשר הדוק עם ר' אברהם אבא רוגאלין ז"ל כפי שיסופר בהמשך, והרי ר' אברהם אבא היה מהעסקנים העיקריים בדנייפרופטרובסק שהיו מתעסקים עם התלמוד תורה וישיבת תומכי תמימים.
(בספר "תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית" מובאים ציטוטים ממכתבים של ר' אברהם אבא רוגאלין, על כך שהוא התעסק עם החדרים אפילו בסוף שנת תרפ"ט, ואפילו בקיץ תרצ"ג, ואם כן בוודאי שהיו שם תלמודי תורה וחדרים (במתכונת זו אחרת) בשנות ילדותו של אבי).
אלא שייתכן מאוד שהלימוד הזה בחיידר לא היה רצוף ומסודר, עקב הזמן הקשה שהיה אז. הן בגלל המהפיכה במדינה ורדיפת הדת על ידי השלטונות, הן בגלל הרעב והמגיפות שהיו בשנות ילדותו שר' יעקב.
כדי לקבל תמונת מצב מהשנים האלה, נעתיק כאן קטע ממכתב הרבי הריי"ץ (האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסאהן זצ"ל) מכ"ב טבת תרפ"ג (כאשר ר' יעקב היה בגיל 10), "שנות המלחמה שנות הבצורת החולי והרעב שנות הפרעות, השוד והרצח – ר"ל – אשר עברו – ל"ע – על מדינתינו עשו שמות בארץ וח"ו כאלו כבו את נר האלוקי…"
אבי זכה לילדות רגילה רק עד גיל שמונה. בשנת תרפ"א פרצה באוקראינה מגפת הטיפוס, ובין אלו שמתו ממגפת הטיפוס היתה גם אמו חוה, שנפטרה בגיל צעיר והותירה אחריה שלושה יתומים – יעקב בן השמונה, אחותו אסתר בת השש והאח רפאל שהיה בן חמש. האמא נפטרה בי"ג סיון תרפ"א.*
בכך לא תמו הצער והסבל. האבא, ר' שלום, לא הצליח לחזור לשגרת חיים לאחר פטירת אשתו ומצבו הלך והתערער. חמש שנים נשא את סבלו, עד שבכ' חשון תרפ"ו הוכרע גם הוא והחזיר את נשמתו לבוראו.**
לאמו של ר' יעקב היתה אחות נוספת בשם רעיה, ושם בעלה היה ישראל כץ. וכן היה לה אח אחד ושמו אליעזר ומכל אחד מהם יצאה משפחה ענפה. וכן היתה אחות בשם מרים(?) שהיה לה בן בשם דוד.
(במכתב השחרור של ר' יעקב מהצבא האדום מה-22 בספטמבר שנת 1945, כתוב שילדיו של ר' יעקב מתגוררים עם "האמא שלו קפלן", ולפי זה ייתכן שהדודה דוואסיא אימצה את שלושת היתומים של אחותה חוה (ר' יעקב אחיו ואחותו), ולכן נחשבה לאמו של ר' יעקב).
[*] לדברי אבי נפטרה בגיל 50. (הערת העורך – לא כל כך רגיל שהילד הראשון נולד אצל האמא כשהיא בת 42, השני בגיל 44 והשלישי בגיל 45. וכן שהאבא יהיה בגיל 49 כשנולד בנו הראשון. ייתכן מאוד שיש כאן חוסר דיוק באמירת הדברים או ברישומם, אך ייתכן גם שהדברים מדוייקים, ואנו נשאיר את הדברים כפי שרשום שר' יעקב מסר לנו. (שמעתי פעם שלפני אבי היו כמה ילדים שנפטרו בקטנותם, ואם אמנם כך, כי אז הגיל של ההורים מובן יותר). ובאופן כללי מצד טבע הדברים כאשר אין תאריכים מדוייקים, שכיח מאוד שהזמנים לא מדוייקים, אבל כללות הענין הוא מדוייק).
[**] לדברי אבי היה אז בן 62.