נמצאים בידינו שני מכתבים נוספים של ר' גרשון קליבנסקי, שנכתבו בקשר לשליחת מכתב האישור שר' גרשון כתב לר' יעקב לאחר עלותם לארץ ישראל.
ומעשה שהיה כך היה. שני תלמידיו של ר' יעקב, ר' גרשון קליבנסקי ור' העשל הורביץ, היו גרים אז בהרצליה. ובקיץ תשל"ב כתבו שניהם מכתבי אישור לר' יעקב, על כך שהוא לימד אותם שחיטה, ואת ר' העשל גם מילה.
ר' העשל כתב את המכתב בה' מנחם אב, ונתן אותו לר' גרשון שישלח אותו יחד עם מכתבו של ר' גרשון באותה מעטפה. ואמנם בי"ג מנ"א כתב ר' גרשון את מכתב האישור שלו, ושלח את שני המכתבים במעטפה אחת. ובנוסף למכתב האישור, כתב ר' גרשון מכתב נוסף, כמין מכתב שלומים העוסק בכל הקשור לכתיבת ושליחת שני מכתבי האישור.
אך ר' גרשון שכח לחתום על מכתב האישור, ור' יעקב שלח לו חזרה צילום של המכתב כדי שר' גרשון יחתום עליו. ובכ"ח אלול שלח ר' גרשון חזרה את המכתב עם חתימה, וכמובן צירף גם מכתב ברכה לשנה החדשה.
חביבים עלינו תלמידיו של ר' יעקב, וזו כבר סיבה מספקת לצרף גם את מכתבי השלומים שלהם לר' יעקב לספר זה. ובנוסף לכך, על ידי קריאת המכתבים אפשר להתרשם מעט מאישיותו של התלמיד.
כמו כן קריאת שני מכתבי השלומים האלו, תאפשר לקורא לחוש ולחוות מעט, את התנהלות כתיבת המכתבים על ידי תלמידיו של ר' יעקב.
שני מכתבי השלומים נכתבו ביידיש, ובמכתב הראשון מסביר ר' גרשון קליבנסקי שהסיבה לכך שבחתימת מכתב האישור וההמלצה, כתב את כל ה"יחוסים" שלו, (את כל התפקידים אותם הוא ממלא), אין זה מצד גאוה חלילה, אלא מתוך תקוה שאולי הוספת היחוסים שלו תעזור לו לר' יעקב…
לתועלת הקוראים נציג את שני המכתבים גם כפי שהם במקור ביידיש, וגם בתרגום חופשי לעברית.
מכתב ראשון כפי שנכתב במקור בשפת היידיש
ב"ה
הרצלי'ה י"ג מנ"א תשל"ב
לכבוד ידידי יקירי מורי ורבי ר' יעקב הי"ו
שלום וברכה וכל טוב סלה!
איך שיק דיר בייגעלייגט צו דעם בריוו 2 חאראקטעריסטיקעס, איינע פון העשלען און איינע פון מיר.
העשל האט גלייך אנגעשריבן אבער בא מיר האט זיך אביסל פארצויגן, וייל ל"ע מיין פרוי פילט זיך ליידר ניט גוט און איך הארעווע ניט ווייניק, אזוי דאס ס' איז מיר געווען שווער ביז היינט איר אנצושרייבן, נור ווי זאגט מען בעסער שפעטער איידער קויין מאל ניט.
איך וויל באמערקן דאס איך האב אנגעגעבן מיינעם א גאנץ גרוייסן יחוס, (למעשה איז דאס ניט מער ווי יחוס, וויל האבן פון זיי, חוץ חברה קדישא, האב איך קיין זאך ניט, אויב יא האבן זיי פון מיר…) ניט צוליב גאוה חלילה, נור פשוט ס' זאל זיין בעסער פאר דיר.
איך וואלט זיין זייער און זייער צופרידן, ווען מיין חאראקטעריסטיקע וואלט דיר זייער צוניץ קומען, אלענפאלס ווינש איך דיר פיל פיל הצלחה, שימלא ה' את כל משאלות לבנו לטובה אמן סלה.
זיי געזונט און הערצליך גייגריסט פון העשלען און מיינע ב"ב זג"ז (= זאלן געזונט זיין) שלום וכל טוב סלה.
ידידך הנאמן גרשון
מכתב שני כפי שנכתב במקור בשפת היידיש
ב"ה
הרצלי'ה כ"ח אלול תשל"ב
לכבוד מיין טייערער ליבער יאנקל
שלום וברכה!
ענטשולדיק מיר וואס איך האב דיר אנגעמאכט א טרחה צוליבן פארגעסן אונטערצושרייבן די תעודת אופי.
ווי דו זעסט איז מיין קאפ גענוג צודרייט אוף אלע זייטן. נור מילא ב"ה דערפאר. לאמיר האפן דאס ס' וועט מקויים ווערן תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.
זייט אלע געזונט און האט א גליקליכן יאר לפי משאלות לבכם לטובה.
שלום וכל טוב סלה
דיין טרייער איבערגעבענער חבר
הצעיר
גרשון
א הערצליכן גרוס פון מיינע ב"ב, און הרב הורביץ.
וזה מה שרשום על המעטפה של המכתב השני
בצד הקידמי של המעטפה יש מדבקה של דואר רשום, וכתוב:
לכבוד
מר יעקב אלשביץ
רח' שמואל הנביא 39/102
ירושלים
בצד האחורי של המעטפה כתוב:
גרשון קליבנסקי
שיכון משה"ב 2/1
הרצלי'ה
בצד האחורי של המעטפה יש גם חותמת של הדואר ובה כתוב:
הרצליה
ג' תשרי תשל"ג
11.9.72
המכתב הראשון – בתרגום לעברית
ב"ה
הרצלי'ה י"ג מנ"א תשל"ב
לכבוד ידידי יקירי מורי ורבי ר' יעקב הי"ו
שלום וברכה וכל טוב סלה!
יחד עם מכתב זה, אני שולח לך שני מכתבי אופי, אחד מהעשל ואחד ממני.
העשל כתב את מכתבו מיד, אבל אצלי זה לקח קצת זמן, כי ל"ע למרבה הצער אשתי לא מרגישה טוב, ואני מתייגע לא מעט. ולכן היה לי קשה לכתוב את המכתב עד היום. אבל כמו שאומרים "טוב מאוחר, מאשר אף פעם".
אני רוצה להעיר, שזה שכתבתי על עצמי יחוס די גדול, (למעשה זה לא יותר מאשר יחוס, כי מלבד החברא קדישא, אין לי מהם כלום, אם יש למישהו תועלת, הרי זה להם ממני…) זה לא בשביל גאוה חלילה, אלא פשוט שיהיה לך יותר טוב על ידי זה.
אהיה מרוצה מאוד, אם מכתב האופי שלי יהיה לך לתועלת מרובה. בכל אופן אני מאחל לך הרבה הרבה הצלחה, שימלא ה' את כל משאלות לבנו לטובה אמן סלה.
תהיה בריא, ודרישת שלום לבבית מהעשל ומבני ביתי שיהי'ו בריאים. שלום וכל טוב סלה.
ידידך הנאמן גרשון
המכתב השני – בתרגום לעברית
ב"ה
הרצלי'ה כ"ח אלול תשל"ב
לכבוד יקירי ואהובי יעקב
שלום וברכה!
סלח לי על כך שגרמתי לך לטירחה בזה ששכחתי לחתום על התעודת אופי.
כמו שאתה רואה, הראש שלי מספיק "מסובב על כל הצדדים", אבל מילא, ב"ה על זה. הבה נקווה שיקויים האיחול "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה".
תהיו כולם בריאים, ותהיה לכם שנה מאושרת לפי משאלות לבכם לטובה.
שלום וכל טוב סלה
חברך הנאמן והמסור
הצעיר
גרשון
דרישת שלום לבבית מבני ביתי, ומהרב הורביץ.
"הצעיר"
הביטוי "הצעיר", הוא ביטוי ענוה הנהוג אצל יהודי גרוזיה, וזה שר' גרשון קליבנסקי השתמש בביטוי הזה, ככל הנראה זה היה בהשפעת תלמידי גרוזיה בישיבת "קול יעקב". וכן ר' העשל הורביץ כתב על עצמו במכתבו, את התואר הצב"י, שפירושו "הצעיר בישראל". וייתכן שר' גרשון ראה את התואר הזה במכתבו של ר' העשל, (ר' העשל למד כמה שנים בישיבת "קול יעקב", ואחר כך היה גם מזכירו של הרב לוין ז"ל, לכן הוא בא הרבה במגע עם התלמידים מגרוזיה, והכיר את מנהגיהם) וזה מצא חן בעיניו, ולכן גם הוא כתב, "הצעיר".. וגם בשניים מארבעת המכתבים של תלמידי גרוזיה, כתובים התארים: "הצבי" ו"הצעיר", וכן במכתבו של ר' מרדכי דינר (שהיה מתלמידי ישיבת "קול יעקב") כתוב "גם אני הצעיר".
אגב, ר' מרדכי ליפשיץ כותב בספרו, ("זכרונות פון גולאג" עמ' קלז), שאצל יהודי גרוזיה ישנו "משחק מילים" מפורסם, שבמקום המילים "ואת הצפר לא בתר" שבפרשת לך לך (ולפי הגיית ספרד ת' רפוייה נשמעת כמו ת' דגושה), היו אומרים ש"הצפור לא בשר" (בת' רפוי'ה בהגייה אשכנזית), (כשכוונתם שבשר עוף לא חשוב כמו בשר בהמה) ומסתבר שהוא שמע את הביטוי הזה מתלמידי גרוזיה בישיבת "קול יעקב".
וגם אני – עורך הספר – שמעתי את הפתגם הזה ש"הצפור לא בשר" מאבי ומורי ז"ל ר' יעקב, שהיה אומר את זה מדי פעם בבדיחות הדעת כאשר היה אוכל בשר עוף!