… עוד רוצה אני להוסיף ולספר על תכונותיו האישיות והיחסים בינו ובין קהל היהודים, ביניהם הוא ישב וסיפק להם שירותי יהדות. הייתי עד ראיה לחיבה כלפיו מצד כל אנשי הקהילה. זוכרני: איזה שהוא ערב חג, חצר ביהכ"נ מלאה מפה אל פה יהודים, גברים ונשים עם תרמילים וסלים מלאים עופות לשחיטה. התור נמשך שעה-שעתיים, לפעמים אפילו שלוש וארבע, האנשים נרגזים ומתוחים. יש כאלה, שהם „יחסנים" בעיניהם וחותרים לחדור לתוך בית-השחיטה הקטן והצר תיכף ומיד, כשמקומם בתוך התור עוד רחוק, רחוק. מגיע הדבר למריבות וקטטות ואפילו לדחיפות. ר' יעקב פונה אל האנשים בחיוך טוב ובדיחה קצרה, והנה בן-רגע – והמתח והרוגז נמסים כדונג לפני השמש. הושלט השלום במקום …